בנייה באבן-האדם מחפש קורת גג

מהמערות עד לגותיקה המאוחרת - התפתחות הקירוי בארכיטקטורה

הקדמה

עצמו עיניים ודמיינו לעצמכם מונומנטים מהעת העתיקה. אתם יושבים מול מבנה רומאי מרשים או לצד קתדרלה אירופאית גדולה, פאר הבניה באבן.

אתם עומדים בסקרנות ותוהים איך היה אפשר לבנות את המבנים הגדולים הללו ואולי גם מנסים לדמיין את הטכניקות שהובילו את המהנדסים והבנאים שפסעו בדרכים לא מוכרות והמציאו טכניקות כדי להגיע לפאר ודיוק כזה בכלים מינימליסטים. ועדיין אחרי מאות ואלפי שנים, המבנים עומדים.

 

קחו למשל קתדרלות מהתקופה הגותית או מבנים מהתקופה הרומית, שקשתות, קמרונות וקירות נושאים את הגגות והצריחים שלהן לגבהים מדהימים - טכניקות ששמשו את הבנאים במשך אלפי שנים, והיום, קשה לנו לדמיין איך נבנו, ללא מנופים משוכללים, בלי מדפסות תלת-מימדיות וללא תוכנות מחשב משוכללות לתכנון ואנליזה.

der-karnak-tempel-der_edited.jpg
gotik-architektur-stephansdom-friedrichgiebel-wien-3_edited.jpg
למרות מחסור בטכנולוגיה מודרנית - הבנאים העתיקים היו הרבה יותר מדוייקים ממה שאנחנו חושבים.

כולנו יודעים שהקמת מבנים כיום מבוססת על אלמנטים מפותחים וחדשים כמו בטון מזוין ופלדה מתועשת, אך מעניין לשים לב שהתפיסה הבסיסת של הבנייה לא השתנתה מימי היוונים וההיסטוריה חוזרת על עצמה. לאורך השנים השתנו המימדים, אבל הטכניקה הבסיסית היא בת עשרות אלפי שנים - עמודים תומכים וקורות.

בית פלדה חשוף_edited.jpg
Stonehenge_Closeup.jpg

החיים כספירלה: אז והיום, בעצם אותה טכנולוגיה – עמודים וקורות.

בסדרת כתבות זו,  אני מזמין אתכם לצלול יחד לתוך הפיתוחים ולתהליכי הפוליטיקה החברתית שהובילו אותנו לארכיטקטורה של בנייה באבן שאנחנו מכירים כיום. אראה את התפתחות מפתחי המבנים אשר הגנו עלינו ושמרו עלינו יבשים - הקורה, הקשת, הכיפה, והקמרון לסוגיו.

אראה גם איך התחלנו מלהתגורר במערות לפני כ-100,000 שנה - מגורים שניתנו על ידי הטבע עצמו והגענו עד למרכיבי הבנייה המסובכים ופרטי העיצוב בגותיקה המאוחרת של מערב אירופה. השלב הזה התאפיין בארבעה חומרי בנייה בלבד: אבן, עץ, ברזל וזכוכית.

 

פתחים במבנה מייצגים מרכיב חשוב בהתפתחות האדריכלות. ההבדל המהותי בין מבנים פרהיסטוריים למבנים מאוחרים יותר הם מידות המבנה, גובה ורוחב - והם קשורים קשר הדוק לשאלת טכנולוגיית מפתחי הבניין. 

 

מפתחים בבנייה - למתוח את הידיים, עוד טיפה..

את המפתחים בבנייה אני מחלק לשני סוגים - מפתח דו מימדי ומפתח תלת מימדי, אפשר להתייחס למפתח התלת מימדי כהכפלה של המפתח הדו מימדי, לדוגמה קמרון קשתי, זה בעצם המון קשתות מחוברות. מפתח בחלל הוא החלק הלא בנוי, התלת מימדי, החופשי בהשוואה לחלל הבנוי, ז״א הקירות, העמודים, הקמרונות וכו'. כלומר האזור שבו אנחנו יכולים לנוע. האלמנטים המבניים בסוג המפתח הנ״ל הינם קמרונות או קורות. פתחי קיר הם פתחים דו מימדיים בבנייה המיועדים לחלונות ודלתות. לדוגמה קשתות או משקופים עץ או אבן.

 

אפשר לראות את התפתחות הטכנולוגיה של האדריכלות כקשר בין צרכי התרבות למימדי המפתחים שידעו להשיג באותה תקופה. לדוגמה: במצרים העתיקה היה צורך דתי להכיל אלפי אנשים איש בהיכל אחד, שכולם יוכלו לראות את המלך, לצורך זה בנו פותחו טכניקות לבניית מקדשים עם מפתח רחב יותר. 

 

ובקפיצה על פני אלפי שנים, הגעתי עד לתקופה הגותית המאוחרת (סביבות 1550 לספירה). לדעתי שם הגענו לשיא התחדשות הטכניקה של בנייה מאבן/לבנים. מאז רק  שכללנו את תהליכי התכנון וטכניקות הבניה, אבל לא התחדשנו מעבר לטכניקות שקדמו לגותיקה.

gotik-koelner-dom-strebewerk-3_edited.jpg

קשתות דואות בקתדרלת קלן - מופת של היכולת האנושית בבנייה מלבנים בתקופה הגותית

במהלך הפרקים הבאים נראה את התהליכים בהתפתחות פתחי הבניין לאורך ההיסטוריה של האדריכלות והבנייה.

מתי, היכן ומדוע הופיעו חידושים ואיך הם השפיעו על ההיסטוריה האדריכלית שלנו.

אני מאחל לכולנו דרך מהנה של גילוי דרכיה העקלקלות של האכיטקטורה לאורך ההיסטוריה. 

 

אוהד כהן, סטודיו אבא אבן.