שרטוט, עיצוב וחקירת אלמנטים ארכיטקטוני
שימור מבנים כולל בתוכו נבירה בעבר האדריכלי שלנו ושל תרבויות מגוונות על פני ההיסטוריה.
כחלק משלבי יצירת שבלונות, והגעה להבנה כללית של פרופורציות המבנה והאלמנטים האדריכליים שבו יש צורך ביכולת זיהוי אלמנטים ארכיטקטונים בצורה של שרטוט טכני.
ככלל, רוב המידע של רבי הבנאים כגון פרופרוציות נבחרות, רדיוסים והגיון סטטי - מבני אבד.
חלק גדול מן המבנים בימי הביניים נבנו על פי אורכים, ולא ע״י מספרים, לדוגמה המילה הגרמנית לקנה מידה היא Maßstab, בתרגום חופשי זה ״מקל בעל מידה״. מילה זאת לוקחת אותנו לבנייה הקדומה כאשר בכניסה לסדנה של אומן הבנייה היה מקל שסימן ״אחד״, ועל פיו יישק דבר, ז״א כל המדידות בקתדרלה היו ביחס לאורך המקל הנ״ל. על מנת להגיע לשחזורים מדוייקים ונכונים נדרש ידע היסטורי - טכני כדי להבין את שפת השרטוט, הבנייה וההגיון של התקופות השונות.
להבדיל מאורנמנט או פיסול חופשי - ששם אין בד״כ אין שרטוטים טכניים ושבלונות, חקירת האלמנטים בצורת שרטוט טכני עם נתונים מספריים, היא שלב בסיסי בכל שחזור אלמנט אדריכלי מסותת.
בסיתות קלאסי תמיד יש הגיון שמבוסס על רדיוסים/זוויות/קווים ישרים - ואותם חייב לחקור ולמצוא.
כחלק מחניכות בעולם הקתדרלות אתה מחוייב ללמוד את השפה של הבנאים הקדומים - שפת המחוגה, השפה שאיתה עשו הכל בתקופות הקלאסיות.
ההגיון של שפה זו מתברר למי שמתחיל לגעת בטכניקות הללו, ומתחיל לשאול את עצמו למה הקו הזה מתחבר עם האנך הזה וכו.., אבל פשת המחוגה היא נושא מרתק בפני עצמו, והיריעה קצרה..
חקירת פרופילים (חיפוש ומציאת חוקיות האלמנט), מציאת כיווני פוגות בקשתות, ושרטוטי שלדים תחרות אבן לדוגמה זה זמן שצריך להשקיע, לפני שניגשים למבנה בעל אורנמנטיקה עשירה, וגם לבית אבן פשוט.
חוץ מלמידה על דרכיהם של רבי הבנאים בעולם העתיק, להכיר את דרכי השרטוט של קשתות, כותרות וקמרונות נותן לנו איכות שימור גבוהה יותר דרך ההתחברות לעבר פר אקסלנס.
