שחזור אבן ושימור מבנים

בנייה באבן גוויל, ז״א אבנים לא מסותתות, התחילה עוד בתקופה הניאוליתית שם השתמשו באבן לבנייה של חומות בין נחלות. עיקר השימוש באבני גזית למבנים ומונומנטים התחילה כנראה בתחילת שלטון הפרעונים במצריים, לפני כ4500 שנה ועד ראשית המאה ה20. אבן כמרכיב בניין היתה לאחד ממקורות חומרי הבניין העיקריים ברוב העולם (מצריים, יוון, בבל, רומא וכו...) ושומשה בהתלהבות למבנים מפורסמים.

החומר עבר טרנפורמציה עם השנים אך תמיד שיקף יוקרה ועוצמה.

ע״מ לשמר מבנה אבן, יש צורך בהבנה של החומר אבן: היווצרותו, בלייתו, צורות הקונסטרוקציה המקובלות, כשלים וכו..

מבנה אבן מציג על פניו צורה פשוטה של אבן על אבן, לעיתים גם קשת או קימרון, אך לכל אחד ממרכיבי הבניין הנ״ל יש דינמיקה אחרת ועל כך מצריך התבוננות עמוקה אל התמונה הגדולה בה הוא משמש מרכיב בודד.

תת תחום של נושא שימור מבני אבן הוא שחזור האבן דהיינו החלפה מלאה של אבן בלוייה בחדשה, או השלמה של חלק ממנה בתותב אבן, הצורך לשחזור/שימור יכול להמצא ממגוון סיבות.

הקנייה למבנה אבן שעובר שימור את צורתו המקורית, הווה אומר ירידה לפרטים כמו שחזור אבן בודדה.

צורך בהחזרת אג׳נדה אומנותית מקורית של פסל מאבן שעבר בלייה (מוזיאונים, ומחזיקי אוספים).

רצון לשמר מקצועות ויכולות מסורתיות כדי שלא יאבדו, כגון הסתת והפסל.

הפרקטיקה בשחזור אבן משתנה מארץ לארץ - ישנן ארצות שבהן לשחזר אבן נחשב למוקצה, ושם מעדיפים לשמר, לדוגמה ע״י מריחת טיח על האבן הבלוייה, ועיצוב הטיח לצורת המקור. 

ישנם שלושה כיוונים של שחזור אבן, שהם מתארים את חלוקת המקצועות בחרשות האבן בימי הבניים - הסתת, גלף הפרחים והאורנמנטים, והפסל.

לכל סוג שחזור יש את הכלים משלו בנושא מציאת פרופורציות המקור של האבן ועיבודה.

היום סתת משחזר צריך להיות מתחת למשמר ולהיות בעצם ידו המבצעת, ולהנחותו במידת הצורך בחרשות אבן וגילופה. 

משחזר האבן אמור להתמצא בצד הטכני של תולדות האדריכלות (איך, ועם מה בנו), שרטוט וגיאומטריה ברמה גבוהה, בעל ידע בגיאולוגיה באזורים בהם הוא עובד, והכרת הכוחות ההנדסיים שפועלים על חלקי המבנה ההיסטורי כגון יסודות, חומות, קשתות, כיפות, וקמרונות.